בלוטת האדרנל, הידועה גם בכינוי בלוטת יותרת הכליה, היא בלוטה קטנה בצורת משולש הממוקמת על גבי הכליה. שתי הבלוטות על שתי הכליות מייצרות הורמונים שעוזרים לגופנו לווסת את חילוף החומרים, מערכת החיסון, לחץ הדם, תגובה ללחץ ותפקודים חיוניים אחרים.
בלוטות האדרנל מורכבת משני חלקים – קליפת המוח (הקורטקס) והמדולה – אשר כל אחד אחראי לייצור הורמונים שונים. כאשר הבלוטות אינן מייצרות מספיק הורמונים או מייצרות יותר מדי, הדבר עלול להוביל לאי איזון הורמונלי. מעבר לכך, עלולים להימצא גושים בבלוטות (בדרך כלל שפירים וקטנים) שעלולים לייצר כמויות מוגזמות של הורמונים מסוימים שיובילו לבעיות בריאותיות שונות.
בלוטת האדרנל – תפקידים מרכזיים
תפקידן של בלוטות האדרנל בגופכם הוא לשחרר הורמונים מסוימים ישירות לזרם הדם. רבים מההורמונים הללו קשורים לאופן שבו הגוף מגיב ללחץ, וחלקם אף חיוניים לקיום. שני חלקי בלוטות האדרנל מבצעים פונקציות ומייצרים הורמונים אחרים. הקורטקס מייצר קורטיזול ואלדוסטרון, הממלאים מספר תפקידים חשובים בגוף. הקורטיזול מסייע לשלוט על השימוש של הגוף בשומנים, חלבונים ופחמימות, מדכא דלקת, מסדיר את לחץ הדם, מגביר את רמת הסוכר בדם, שולט על מחזור השינה/ערות ועוד והאלדוסטרון ממלא תפקיד מרכזי בוויסות לחץ הדם ואלקטרוליטים מסוימים (כמו נתרן ואשלגן).
החלק הפנימי של בלוטת האדרנל, שולט בהורמונים שמתחילים את תגובת הלחימה, כאשר העיקריים הם אפינפרין (אדרנלין) ונוראפינפרין (נוראדרנלין). בין היתר, ההורמונים הללו מסוגלים להגביר את קצב הלב ואת כוח התכווצות הלב, להגביר את זרימת הדם לשרירים ולמוח, להרפות שרירים בדרכי הנשימה ולסייע בחילוף החומרים של גלוקוז (סוכר). הם גם שולטים בהתכווצויות כלי הדם, ובכך עוזרים לשמור על לחץ הדם ולהגביר אותו בתגובה ללחץ.
הגורמים להפרעות בבלוטות האדרנל
ישנן מספר הפרעות שונות של בלוטת האדרנל, אשר מתרחשות במידה והבלוטות מייצרות יותר מדי או פחות מדי מהורמון אחד או יותר. חלק מהמצבים הללו הם זמניים, בעוד שאחרים הם כרוניים (ונמשכים לאורך כל החיים). הגורמים להפרעות בבלוטת יותרת הכליה כוללים:
- מוטציות גנטיות
- מחלות אוטואימוניות
- גידולים
- נזק לבלוטות האדרנל עקב פציעה, זיהום או אובדן דם
- בעיה בהיפותלמוס או בבלוטת יותרת המוח, אשר מסייעות לוויסות בלוטות האדרנל
- תרופות סטרואידיות מסוימות, כגון פרדניזון ודקסמתזון.
תסמינים מחשידים
התסמינים המחשידים לבעיות בבלוטת האדרנל יישתנו בהתאם להורמונים המופרשים ולמינונים שלהם. למרות שרבים מהתסמינים עלולים להתלוות למחלות אחרות, תסמינים ספציפיים עלולים לכלול:
- תסמינים של חילוף חומרים (עלייה או ירידה בלתי מוסברת במשקל, עייפות, סוכר גבוה בדם או נמוך, חולשה)
- תסמינים של מערכת החיסון (מחלות או זיהומים תכופים)
- לחץ דם גבוה או נמוך
- תסמינים בעלי מאפיינים מיניים של גיל ההתבגרות (גידול שיער פנים או התקרחות, התפתחות אקנה, קול עמוק והתפתחות שרירים).
הפרעות בבלוטת האדרנל – דרכי אבחון
אם אתם חווים תסמינים המחשידים לבעיות אפשריות בבלוטת יותרת הכליה, תידרשו לבצע בדיקות דם ושתן המודדות את רמת הורמוני האדרנל השונים. אם התוצאות יגלו רמות חריגות, סביר להניח שתידרשו לבצע בדיקות הדמיה כגון סריקות CT (טומוגרפיה ממוחשבת) או MRI (הדמיית תהודה מגנטית).
הסיבות העיקריות להסיר את אחד או את שתי בלוטות האדרנל הן כאשר ישנו סרטן חשוד או מוכח, ייצור הורמונים מוגזם, שינוי בגודל הבלוטה, או בהימצאות גרורות.
ניתוח לפרוסקופי לכריתת בלוטת האדרנל
כריתת בלוטת יותרת הכליה בשיטה הלפרוסקופית היא הליך פולשני מינימלי הנועד להסרת בלוטת יותרת הכליה. ניתוח זה מחליף במרבית הפעמים את הניתוח המסורתי, שהיה בשיטה הפתוחה, וכלל חתכים גדולים יותר וניתוח פולשני יותר. לפרוסקופיה כרוכה בעשיית שלושה או ארבעה חורים או חתכים בקוטר של כ-1 ס"מ כל אחד, המאפשרים גישה לאיבר. לאחד מהחתכים מוכנס צינור דק עם אור ומצלמה בקצה ומשאר החתכים מעבירים את שאר המכשירים הנדרשים. המצלמה מאפשרת ראייה ברורה וטובה של האיבר והקמה הסובבת.
יתרונות השיטה הלפרוסקופית כוללת זמן אשפוז קצר יותר, פחות סיכון לדימום ולזיהום, פחות כאבים לאחר הניתוח, החלמה מהירה יותר וחזרה מוקדמת יותר לפעילות או עבודה רגילה.
למרות שניתוח זה נחשב לפשוט ושכיח, כדי להינות מכלל היתרונות שהוא מציע יש לפנות לד"ר יוסף קוריאנסקי, אשר זהו תחום התמחותו כבר מספר עשורים.
