ניתוח כריתת מעי גס יידרש במקרה והתגלו גידולים ראשוניים (גידולים שהחלו במעי הגס), גידולים משניים (גרורות או גידולים שנשלחו מאיבר אחר), פוליפים, מחלות מעי דלקתיות (קרוהן וקוליטיס כיבית), איסכמיה, דימום, או חסימת מעיים. במרבית המקרים כריתת המעי הגס תידרש כאשר מתגלה סרטן המעי הגס, אשר הינו שכיח ביותר בקרב האוכלוסייה בישראל.
סוג הניתוח (לפרוסקופיה או ניתוח פתוח) והיקפו יכול להיקבע בטרם הניתוח בהתבסס על קריטריונים ומדדים שונים, או בעת ההליך עצמו לאחר קבלת נתונים על מימדי הגידול, מאפייניו, ומיקומו. ניתוח כריתת מעי גס בשיטה הלפרוסקופית לא יתאים לחולים הסובלים ממשקל עודף, היסטוריה של ניתוחי בטן קודמים הגורמים לרקמת צלקת צפופה, כאשר ידועות בעיות של דימום או כאשר יש חשש שישנם גידולים גדולים.
ההחלטה על שיטת ביצוע ההליך או המעבר לשיטה פתוחה, למרות שהניתוח החל בשיטה הלפרוסקופית, תתבסס על שיקולים הלוקחים בחשבון את בטיחות המטופל. כך גם יילקחו בחשבון ההחלטות על הדרישה לכריתה חלקית או מלאה. בכריתה חלקית יוסר אך ורק החלק בו נמצא הגידול (כך במקרה של Sigmoidectomy המבטא את כריתת הסיגמואיד, או Cecetomy המבטא את כריתת הצקום או "המעי העיוור"). יש לזכור שהיקף הכריתה יכלול לא רק את הגידול הסרטני, אלא גם רקמת מעי בריאה, על מנת למנוע הישנות של הגידול במקום. כשמדובר בסרטן מעי גס מפושט, יכרות בדרך כלל המנתח גם את בלוטות הלימפה שסמוכות למעי הגס, כדי למנוע התפשטות של תאי הסרטן דרך כלי הלימפה, ושליחת גרורות.
ניתוח כריתת מעי גס מבוצע בהרדמה כללית, שמשמעותה היא שתוכלו לישון שינה עמוקה, ללא כל כאב או מודעות למצב. ניתוח לפרוסקופי מתאר למעשה את הטכניקות שבהן משתמש המנתח כדי לקבל גישה לחלל הבטן. מצלמה מיוחדת הנקראת לפרוסקופ (טלסקופ זעיר המחובר למצלמת וידאו) מוחדרת דרך צינורית (מכשיר דמוי צינור חלול צר). בתחילת ההליך מנפחים את הבטן בגז פחמן דו חמצני כדי לספק מרחב עבודה למנתח. הלפרוסקופ מעביר תמונות בתוך חלל הבטן, ומעניק למנתח תצוגה מוגדלת של האיברים הפנימיים של המטופל על צג טלוויזיה. בנוסף, ייצור המנתח עוד 2-3 חורים אשר דרכם הוא יוכל להעביר מכשירים כירורגים נוספים לשם ביצוע המניפולציות הדרושות.
במהלך ההליך, ינתק המנתח את המעי הגס מהאיברים והרקמות שמסביב, יחתוך ויסיר את החלק הפגוע או החולה של המעי, ולאחר מכן יחבר מחדש את הקצוות הבריאים של המעי עם סיכות או תפרים זעירים. במקרים מסוימים יידרש המנתח לבצע חיבור של קצה המעי אל מחוץ לבטנו של המטופל (אילאוסטומי או סטומה) כדי שבהמשך יהיה ניתן לחבר בניתוח נוסף את שני הקצוות. במקרים אחרים יצטרך המנתח לבצע קולוסטומיה, שהינה פתח בעור למעבר צואה לתוך שקית, בעיקר כאשר ישנה בעיה שעלולה למנוע משני קצוות המעי להחלים כראוי.
תוצאות הניתוח ותהליך הריפוי עשויים להיות שונים ממטופל למטופל, בהתאם לסוג ההליך ולמצבכם הכללי. היתרונות השכיחים והידועים ביותר הגלומים בשיטה הלפרוסקופית הם: פחות כאבים לאחר הניתוח, קיצור משך האישפוז, חזרה מהירה לתזונה של מזון מוצק, חזרה מהירה יותר לתפקוד מעיים תקין ופעילות שגרתית יום יומית. מעבר לכך, התוצאה הקוסמטית הינה משופרת.
למרות ובמקביל ליתרונות הרבים הקיימים בהליך זה, יש לתת את הדעת גם לסיבוכים פוטנציאליים אשר עלולים לנבוע מהניתוח, גן אם הם אינם שכיחים כלל ועיקר. סיבוכים אלה כוללים: דימום, הידבקויות, דליפה שבה תוכן מעי עלול להימצא בחלל הבטן, פגיעה באיברים סמוכים כגון המעי הדק, השופכן או שלפוחית השתן וקרישי דם בוורידים עמוקים ברגליים שעלולים להגיע כתסחיף לריאות. חשוב לזהות את הסימנים המוקדמים של הסיבוכים האפשריים, שיכולים להתבטא בכאבי בטן עזים, חום, צמרמורות או דימום רקטלי.
כהכנה לפני הניתוח תידרשו לבצע בדיקות דם, הערכה רפואית, צילום חזה וא.ק.ג. בהתאם לגילכם ולמצבכם הרפואי. לאחר שתדונו עם המנתח הנבחר על הסיכונים והיתרונות הפוטנציאליים של הניתוח, תצטרכו לחתום על הסכמה בכתב לניתוח. לפעמים ידרוש המנתח טיפול מיוחד לפני הניתוח, אשר ירוקן את המעי הגס והרקטום מתוכן. הליך זה יתבצע באמצעות שתיית תמיסת ניקוי מיוחדת, דיאטה המבוססת על נוזלים צלולים למשך מספר ימים וחוקנים.
כמספר שעות לפני הניתוח, יש לדאוג לצום מלא, כך שלא תוכלו לאכול או לשתות דבר מלבד תרופות שהמנתח אישר ליטול עם לגימת מים בבוקר הניתוח. תרופות כגון אספירין, מדללי דם, תרופות אנטי דלקתיות (תרופות לדלקת פרקים) וויטמין E יידרשו לא להילקח באופן זמני למשך מספר ימים עד שבוע לפני הניתוח.
לאחר הניתוח, חשוב לעקוב אחר הוראות הרופא. למרות שאנשים רבים מרגישים טוב יותר תוך מספר ימים, זכרו שהגוף שלכם צריך זמן כדי להחלים. מומלץ מאד לצאת מהמיטה למחרת הניתוח וללכת, מכיוון שזה יעזור להפחית את הכאב בשרירים. סביר להניח שתוכלו לחזור לרוב הפעילויות הרגילות תוך שבוע עד שבועיים, לרבות מקלחת, נהיגה, עלייה במדרגות ועבודה. המנתח ירצה לראותכם לאחר פרק זמן מסוים ולעקוב אחר התקדמותכם. מעקב זה חשוב אף יותר למטופלים אשר יידרשו לניתוח נוסף לשם הסרת הסטומה.
ד"ר יוסף קוריאנסקי, הינו בין החלוצים בארץ בתחום הכירורגיה הלאפרוסקופית והוא בעל ניסיון עבודה מעל 30 שנה בתחום הכירורגיה, כולל כירורגיה כללית, כירורגיה לאפרוסקופית מתקדמת, כירורגיה באריאטרית ולאחרונה גם כירורגיה רובוטית. ד"ר קוריאנסקי ילווה אתכם בכל שלבי הניתוח וגם לאחריו וישמח לענות על כל שאלה או בעיה שעולה.
ניתוח כריתת מעי גס יידרש במקרה והתגלו גידולים ראשוניים (גידולים שהחלו במעי הגס), גידולים משניים (גרורות או גידולים שנשלחו מאיבר אחר), פוליפים, מחלות מעי דלקתיות (קרוהן וקוליטיס כיבית), איסכמיה, דימום, או חסימת מעיים. במרבית המקרים כריתת המעי הגס תידרש כאשר מתגלה סרטן המעי הגס, אשר הינו שכיח ביותר בקרב האוכלוסייה בישראל.
סוג הניתוח (לפרוסקופיה או ניתוח פתוח) והיקפו יכול להיקבע בטרם הניתוח בהתבסס על קריטריונים ומדדים שונים, או בעת ההליך עצמו לאחר קבלת נתונים על מימדי הגידול, מאפייניו, ומיקומו. ניתוח כריתת מעי גס בשיטה הלפרוסקופית לא יתאים לחולים הסובלים ממשקל עודף, היסטוריה של ניתוחי בטן קודמים הגורמים לרקמת צלקת צפופה, כאשר ידועות בעיות של דימום או כאשר יש חשש שישנם גידולים גדולים.
ההחלטה על שיטת ביצוע ההליך או המעבר לשיטה פתוחה, למרות שהניתוח החל בשיטה הלפרוסקופית, תתבסס על שיקולים הלוקחים בחשבון את בטיחות המטופל. כך גם יילקחו בחשבון ההחלטות על הדרישה לכריתה חלקית או מלאה. בכריתה חלקית יוסר אך ורק החלק בו נמצא הגידול (כך במקרה של Sigmoidectomy המבטא את כריתת הסיגמואיד, או Cecetomy המבטא את כריתת הצקום או "המעי העיוור"). יש לזכור שהיקף הכריתה יכלול לא רק את הגידול הסרטני, אלא גם רקמת מעי בריאה, על מנת למנוע הישנות של הגידול במקום. כשמדובר בסרטן מעי גס מפושט, יכרות בדרך כלל המנתח גם את בלוטות הלימפה שסמוכות למעי הגס, כדי למנוע התפשטות של תאי הסרטן דרך כלי הלימפה, ושליחת גרורות.